לאחרונה מדברים לא מעט על העוני בארצנו. זה נכון, שרובנו איננו רעבים ללחם, אך מן הסתם, משהו מתחושת העוני מוכר כמעט לכולנו, ואנו נתקלים בה לא פעם ביומיום. זוהי אותה תחושה שאין לנו… שאין באפשרותנו לקנות…אם זה כאשר אנו עומדים מול חלון ראווה שהבגדים בו יקרים להחריד, או כשמדובר בחלום על מכונית שמחירה מרקיע לשחקים,

1. המלצה– אני זוכרת, לא פעם בחיים, את תחושת חוסר האונים שלי, כאשר הייתי צריכה למצוא מומחה לעניין כלשהו, כמו למשל, רופא, או עו"ד. ועוד ברגע של לחץ או מצוקה, כשלא עומד לרשותי כל הזמן שבעולם…. כמה קשה לדעת איך לברור מישהו בשפע המידע שמציף אותנו.. קשה להתמצא בתחום שאיננו התחום המקצועי שלנו… הדרך היעילה

אנשים רבים סובלים מנדודי שינה. חלקם, מתקשה להירדם, שוכב שעות במיטה, מייחל לשינה הגואלת. חלקם, מתעורר בבעתה באמצע הלילה, ומתקשה להירדם, או שמשכים קום, עם תחושת מתיחות בלתי נסבלת. הסיבות לכך, יכולות להיות אינספור כמובן. אך, האם חשבתם, שזה יכול להיות קשור לדרך בה השכיבו אתכם לישון בילדותכם? מה מסובך בלהשכיב ילד לישון, חוץ מאשר

‘בשביל מה אני צריכה אותך’, שואלת אותי בחורה צעירה בשנות העשרים לחייה. ‘אני מוקפת חברות טובות, שמוכנות תמיד להקשיב לי. יותר מזה, איתן אני יכולה לקבוע בכל שעה שנוחה לי, אני לא מוגבלת לשעה מסוימת בשבוע, אני לא צריכה לקום אחרי חמישים דקות, ואני גם לא צריכה לשלם להן. לא יותר טוב?’ אין ספק, שכשיש

מעולם לא היו ילדים מושקעים כ"כ כמו בדור האחרון. חוגים, נופשים, חו"ל, מתנות על ימין ועל שמאל, מותגים… ויש איזו הרגשה, שכמה שלא משקיעים בהם, זה מעין בור ללא תחתית. האם הילדים של היום הם פחות אסירי תודה מהילדים של ‘פעם’? מה גורם לנער מתבגר, או לצעיר בשנות העשרים, לקום בבוקר, ולהכריז שהחיים לא יפים,

מיה בת החמש, מתעוררת כל לילה, ולא מצליחה להירדם. היא מבקשת לישון ליד אמא שלה, במיטה שלה ושל אבא. כמה שלא מסבירים לה, חוזרים ומשכיבים אותה לישון, ישנים לידה במיטתה, היא בשלה. ברגע שההורים נרדמים, היא מתגנבת לה חרש, ובבוקר מוצאים אותה, מכובלת לה בשקט באחת מפינות המיטה.. אחד הרגעים בהם נשבר גן העדן של

dir="RTL"> באחד מעיתוני סוף השבוע סופר על מכשף שסייע לאשה להחזיר לחיקה את אהובה שנטש אותה לאחר מריבה קשה. המתכון – למי שמעוניין לנסות – לספור גלים, ולשפוך קצת נפט בשביל המוליך לביתו של האהוב. כבודו של המכשף במקומו מונח, ואין גם דרך להוכיח או להפריך את תרומתו לעניין, אך יורשה נא לי להציע גרסה

  האיש שיושב מולי הוא באמצע חייו. מצליח בעיסוקו, נשוי ואב לילדים. כשהוא מספר לי ‘עליה’, עיניו בורקות. ‘היא’, כמובן איננה אשתו. הוא פגש אותה אי שם בשבילי החיים. "אינני יודע מה לעשות", הוא אומר. "אני אוהב את אשתי, אבל יותר כמו אחות. אין בי הסערה והריגוש שאני חש כשאני פוגש את ‘האחרת’". ‘האחרת’ היא