לאחרונה מדברים לא מעט על העוני בארצנו. זה נכון, שרובנו איננו רעבים ללחם, אך מן הסתם, משהו מתחושת העוני מוכר כמעט לכולנו, ואנו נתקלים בה לא פעם ביומיום. זוהי אותה תחושה שאין לנו… שאין באפשרותנו לקנות…אם זה כאשר אנו עומדים מול חלון ראווה שהבגדים בו יקרים להחריד, או כשמדובר בחלום על מכונית שמחירה מרקיע לשחקים,

אנשים רבים סובלים מנדודי שינה. חלקם, מתקשה להירדם, שוכב שעות במיטה, מייחל לשינה הגואלת. חלקם, מתעורר בבעתה באמצע הלילה, ומתקשה להירדם, או שמשכים קום, עם תחושת מתיחות בלתי נסבלת. הסיבות לכך, יכולות להיות אינספור כמובן. אך, האם חשבתם, שזה יכול להיות קשור לדרך בה השכיבו אתכם לישון בילדותכם? מה מסובך בלהשכיב ילד לישון, חוץ מאשר

מעולם לא היו ילדים מושקעים כ"כ כמו בדור האחרון. חוגים, נופשים, חו"ל, מתנות על ימין ועל שמאל, מותגים… ויש איזו הרגשה, שכמה שלא משקיעים בהם, זה מעין בור ללא תחתית. האם הילדים של היום הם פחות אסירי תודה מהילדים של ‘פעם’? מה גורם לנער מתבגר, או לצעיר בשנות העשרים, לקום בבוקר, ולהכריז שהחיים לא יפים,

מיה בת החמש, מתעוררת כל לילה, ולא מצליחה להירדם. היא מבקשת לישון ליד אמא שלה, במיטה שלה ושל אבא. כמה שלא מסבירים לה, חוזרים ומשכיבים אותה לישון, ישנים לידה במיטתה, היא בשלה. ברגע שההורים נרדמים, היא מתגנבת לה חרש, ובבוקר מוצאים אותה, מכובלת לה בשקט באחת מפינות המיטה.. אחד הרגעים בהם נשבר גן העדן של

הרבה מן האנשים שמתלבטים על פרידה מבן זוגם, מסבירים את הקושי לעשות זאת, בילדים. איך אפשר לפגוע בהם, במה הם אשמים, הם אינם חלק מן הבעיה, ובכל זאת הם יהיו הנפגעים הישירים מן הפיתרון. ישנם כמובן אנשים רבים, ש"טובת הילדים", היא רק כסות לפחדיהם – הם, מן הפרידה והשלכותיה. וישנם כמובן, מצבים, שפרידה רק תועיל