1. המלצה – אני זוכרת, לא פעם בחיים, את תחושת חוסר האונים שלי, כאשר הייתי צריכה למצוא מומחה לעניין כלשהו, כמו למשל, רופא, או עו”ד. ועוד ברגע של לחץ או מצוקה, כשלא עומד לרשותי כל הזמן שבעולם…. כמה קשה לדעת איך לברור מישהו בשפע המידע שמציף אותנו.. קשה להתמצא בתחום שאיננו התחום המקצועי שלנו… הדרך היעילה ביותר, היא כמובן, לקבל המלצות מחברים או אנשים שאנו סומכים על דעתם, ואשר עברו בעצמם טיפול, או שיש בידם מידע אמין על פסיכולוג כלשהו. שימו לב! המלצה היא עניין חשוב, סוג של מסנן, אך היא, אינה מבטיחה שאותו מטפל, יהיה מתאים גם עבורכם. זוהי בהחלט דרך להצליב מידע, ולצמצם נזקים, אך אם אתם מתרשמים אחרת מהפסיכולוג שקבלתם עליו המלצה, הקשיבו לעצמכם. אל תתפשרו. מדובר בחיים שלכם. יש משהו יקר וחשוב מזה? כפי שניווכח בהמשך, שאלת ההתאמה האישית, היא השאלה הקריטית בנושא, ועל כך נרחיב בהמשך. הביעה העיקרית עם שיטה זו, היא , שרבים מאיתנו, שפונים לפסיכולוג, אינם ששים לשתף את סביבתם בכך. למרות שטיפול הוא עניין נפוץ למדי, הוא עדיין נתפס בחוגים מסוימים כמשהו שמצביע על חולשה, או בעייתיות כלשהי. אלו מביניכם, שמהססים להתייעץ בנושא זה עם קרובים לכם, או שאין בסביבתכם מי שיכול לייעץ לכם בנושא, דרך זו אינה רלוונטית לכם, וננסה למצוא לכם פתרונות אחרים בהמשך. 2. הכשרה – הכלל השני מתייחס להכשרתו המקצועית של המטפל. מותר, ואף רצוי לשאול על השכלתו והכשרתו המקצועית של המטפל. לא כל אדם שמציג עצמו כמטפל, עבר הכשרה מעמיקה לכך. נפש האדם סבוכה ומורכבת, ומחייבת מגע רגיש ומיומן. אנשים שעברו הכשרה המסמיכה אותם לטפל באנשים הם: פסיכולוגים קליניים, (כלומר, פסיכולוגים שעברו התמחות בפסיכולוגיה קלינית, ולא, למשל, בפסיכולוגיה ארגונית, או חברתית. שימו לב, כל אדם שסיים תואר שני בפסיכולוגיה רשאי לקרוא לעצמו פסיכולוג, גם אם עסק כל התואר במחקר על עכברים. רק ההכשרה המעשית תחת הדרכה הולמת, ועמידה במבחנים, מסמיכה אדם לקרוא לעצמו פסיכולוג קליני, שמותר לו לטפל). כמו כן, מוסמכים לטפל באנשים – עובדים סוציאליים שסיימו הכשרה בפסיכותרפיה, ופסיכיאטרים שעברו הכשרה פסיכותרפויטית. 3. מידע – לאחר שוידאתם, שאינכם נמצאים בידיו של נוכל או שרלטן, נסו לברר מידע על האדם שאת שמו מצאתם. ניתן היום למצוא באינטרנט אינפורמציות רבות על מטפלים, דרך גוגל, ואתרי פורומים שונים. חלק מהמטפלים מפרסמים עצמם באינטרנט, כולל מאמרים בנושאים ספציפיים, ואתם עשויים להכיר משהו מעולמם בדרך זו. ישנו אתר גדול של מאמרים ופורומים, בעיקר של אנשי מקצוע הנקרא – פסיכולוגיה עברית וכתובתו היא – www.hebpsy.net . יש בו שפע של מאמרים במגוון רחב של נושאים, ובנוסף, יש שם מאגר שמות של פסיכולוגים החברים בהסתדרות הפסיכולוגים, על פי תחומי ההתמחות שלהם. 4. אמינות – חישבו איזה אדם מעורר בכם תחושת אמינות – האם הוא צריך להיות מבוגר, או דווקא צעיר, האם הוא צריך לשאת תואר כלשהו, ( אגב, התואר ד”ר בפסיכולוגיה אינו מוסיף למחזיק בו ידע קליני – מעשי רב יותר, אלא דווקא ידע תיאורטי – מחקרי. כך, שלא פעם, דווקא מי שאינו עוסק במחקר או תיאוריה, עשוי להתגלות כאדם בעל ניסיון רב). האם חשוב לכם שיהיה זה גבר, או אשה? האם חשוב לכם שיהיה זה אדם שמקרין סמכותיות וכוח, או דווקא מישהו רך, עדין, או חם ולבבי? למידת אמינותו של המטפל בעיניכם- חשיבות רבה, שכן הטיפול מתבסס ברובו על הקשר שנוצר ביניכם. חשוב שתחושו שהאדם עמו אתם מדברים יוצר בכם תחושת בטחון ואמון. אתם עומדים להישען עליו בטיפול, ובכלל, אימון, הוא אבן הדרך היסודית ביותר, ביצירת קשרים בינאישיים, ועם אנשי מקצוע באשר הם, במיוחד. 5. סוג הטיפול – מכירים את הסיפור על העיוורים והפיל? שלושה עיוורים נתקלו בפיל. מישש האחד, את אזנו, ואמר – “אני יודע מה זה פיל, זה משהו רחב, וגמיש, כמו שטיח”. סח השני, שנתקל ברגלו של הפיל – “פיל, הוא משהו מוצק ויציב, כמו עמוד”. ואילו השלישי שהחזיק בחדק, טען – ” שניכם טועים, פיל זה משהו חלול, ועגול, כמו צינור”. והנמשל: אין שיטת טיפול אחת שהיא מענה נכון לכולם. חישבו מה נחוץ לכם: האם נחוץ לכם ליווי כולל לחייכם, תמיכה בעת משבר, או שאתם ‘תקועים’ עם בעיה ספציפית, ומחפשים עצה מעשית ותכליתית. האם אתם ביסודכם אנשים רגשיים, או ענייניים. לאנשים שונים יש צרכים שונים, ומטפלים שונים עובדים בטכניקות שונות. יש טכניקות קצרות מועד, מכוונות מטרה, התנהגותיות, קוגניטיביות, היפנוזה – שמיועדות לאנשים עם סימפטומים ספציפיים או בעיות ממוקדות. יש טכניקות שמציעות טיפול עמוק, יסודי וכוללני יותר, המיועד לאנשים שבעייתם קשורה לאיכות חייהם באופן כללי, או שנוגעת בבעיות ראשוניות, ביסודות הנפש. שאלו את עצמכם, מה אתם מחפשים, ושאלו את המטפל שאתם פונים אליו, באיזו שיטה הוא עובד. נסו להבין מהו ה’אני מאמין’ שלו, וחישבו האם גישתו עונה על מה שחיפשתם, האם היא מתאימה לכם. 6. שיחת הטלפון הראשונה – לפני שנים רבות, חייגתי בידיים רועדות למטפל אליו פניתי לעזרה. ההחלטה לפנות לטיפול היתה רגע קשה עבורי.. רגע של הודאה במשהו שאינני מצליחה להתמודד עמו בכוחות עצמי.. כמה חששות ומצוקה היו שם, כמה בושה, כמה תקוות.. הפנייה לטיפול היא צעד גורלי בחיים. צעד שלא פעם מתלבטים לגביו שנים… לכן, שיחת הטלפון הראשונה, עמוסה ברגשות, ןלא פעם איננו פנויים מספיק להבחין עם מי אנו מדברים. נסו לשחזר לעצמכם, איך קיבל המטפל את פניכם בטלפון, האם הוא נשמע לכם פתוח, לבבי, מתעניין, כפי שנחוץ שיהיה מי שעומד להחזיק בכפות ידיו את הדבר היקר לכם ביותר – נפשכם.. חייכם… או שמא הוא מרוחק, עייף, מלא חשיבות עצמית.. לא הייתי קובעת את החלטתי לגבי המטפל אך ורק על פי נימת קולו, אבל, בנושא כל כך רגיש וחשוב, רצוי לאסוף אינפורמציות, שמצטברות אט-אט למידע מגובש ומבוסס יותר. שמרו בזכרונכם את רישום הטלפון הראשון, והצליבו אותו עם התרשמותכם מן המפגש הראשון, ואלו הבאים אחריו. 7. המפגש הראשון – כמו שיחת הטלפון הראשונה, גם המפגש הראשון, הוא מפגש טעון ומציף מאד. אחרי תקופה ארוכה שאגרנו בקרבנו הרבה סבל, מתח, ספיקות והיסוסים, מגיע רגע הפורקן, הרגע שבו אנו יכולים להפקיד את עצמנו בידיו של איש מקצוע, ולשמוע ממנו אמירה סמכותית לגבי מצבנו, אפשרויות הסיוע לנו, ועתידנו… המפגש הטיפולי, הוא הזמן שלנו, עם עצמנו, ולעצמנו. הוא צריך להיות מותאם בראש ובראשונה לצרכים שלנו. אלו צריכות להיות העדשות דרכן אנו בוחנים את המפגש הזה. האם הוא נסב סביבנו, והיה כל כולו בשירותנו? מילת המפתח כאן היא התאמה. התאמה אינה רק עניין של פינוק או נוחות, במקרה של טיפול פסיכולוגי. היא אחד הגורמים העיקריים המרפאים. אנשים שמגיעים לטיפול, מגיעים בדרך כלל עם התנסות של סביבה, שלא ‘ראתה’ אותם, לא ידעה להבחין למה הם זקוקים. לכן טיפול צריך להיות סביבה שונה לחלוטין מזו שממנה מגיע האדם. ולא, יהפוך הטיפול עצמו לגורם טראומטי נוסף ברשימה. חשוב אם כן, לבחון מספר היבטים: ראשית, איך אנחנו מרגישים עם האדם שפגשנו: האם אנו מרגישים בנוח איתו, האם אנו חשים שהוא קשוב באמת, ומאפשר לנו לפתוח את סגור ליבנו בפניו, האם הוא מגלה עניין ואכפתיות במה שאנו מספרים לו? לשתף מישהו בכאבים הכי אישיים שלנו, ולגלות שהוא נשאר מנוכר, ומותיר אותנו בבדידותנו, זו חוויה מפרקת, מהיותר קשות שאני יכולה להעלות בדעתי. כשמדובר בבחירת איש מקצוע אחר, כמו רופא, למשל, התאמת אישיותו לאישיותנו היא משנית. מה שקובע בעיקר, הוא הידע המקצועי שלו. כשמדובר בטיפול נפשי, לאישיותו של המטפל, והתאמתה לנו – חשיבות מירבית, כי הטיפול מתקיים ברובד של קרבה ואינטימיות. מידת מעורבותו של המטפל, נכונותו להתמסר לנו, ולהיות משוקע בנו, הם מנופים טיפוליים ממדרגה ראשונה. אם אלה לא מתקיימים, לא יתרחש באמת טיפול. הקשר הטיפולי, הוא ה-גורם ה-טיפולי החשוב ביותר בתהליך השינוי. בנוסף, חשוב להתייחס לדבריו של המטפל: האם דבריו נוגעים בנו, האם מה שהוא אומר, מדבר אלינו, האם נשמעת בדבריו נימה ביקורתית ( שאין לה מקום בחדר הטיפול)? רבים מאיתנו חשים, כי ביקורת, היא היא האמת האולטימטיבית, ולא היא. ביקורת ביסודה היא עניין הרסני במקרה הגרוע, או לא בונה במקרה הפחות גרוע. חשוב שהמטפל יהיה אדם שיכול לקבל אותנו. יש לכך ערך מוסף טיפולי ממדרגה ראשונה. האם נשמע לנו שהוא מבין את מה שאנו חשים, ויודע לתרגם זאת למילים מדויקות, האם הוא מגלה התמצאות וידע בתחום אליו פנינו? האם דבריו מאיימים עלינו, או שאנו שומעים שם נימת זלזול? הוא אם נוסך בנו תחושה, שהוא יודע על מה הוא מדבר, ומאפשר לנו להרפות מעט מהעומס המונח על כתפינו… האם הוא מאפשר לנו לדבר על כל נושא שאנו מעונינים בו, או שהוא מגביל באיזה שהוא אופן את נושאי השיחה? הכלל בטיפול פסיכולוגי הוא, שזהו מקום שניתן לדבר בו על הכל. האם אנו חשים שהפסיכולוג יוצר אווירה שמקלה עלינו ליישם כלל זה? האם הוא מאפשר לנו לשאול שאלות, גם אם הן לא נעימות, ונותן לנו תחושה נוחה עם זה, או ששאלות מסוימות מעוררות בו מועקה או קושי מסוג אחר? האם הוא מאפשר לנו לשוחח איתו על מה שאנו חשים איתו? כל אלה הם נושאים לגיטימיים בטיפול, וחשוב לוודא שהמטפל יוצר מספיק מרחב להעלות אותם. לא ניתן להשיב על כל השאלות הללו במפגש אחד. (אלא אם כן ברור לנו ש’זה לא זה’). חשוב שנישאר עם סיסמוגרפים פתוחים, לאורך המפגשים, עד שאנו חשים שאכן נוצר בנו אמון כלפי המטפל. (או שלא). חשוב שנהיה קשובים לעצמנו, לספיקות שמטרידים אותנו, לקשיים שאנו עשויים להרגיש בשעה הטיפולית, על מנת שנוכל להעלות אותם בינינו לבין עצמנו, וגם מול המטפל. לפעמים לוקח זמן עד שנוצרת התאמה. השאלה היא, עד כמה המטפל מכוונן ליצור מצע להתאמה כזו. זו אחריותו, ומחויבותו לעשות זאת. 8. שאלת ההתאמה במפגשים הבאים – שאלת התאמתו של הטיפול לכם, היא נושא שחשוב שיעסיק אתכם לאורך כל הטיפול. ברור, שככל שהקשר עם המטפל יתהדק, תגבר מידת האמון שלכם בו, אך זכרו, הטיפול צריך להיות תפור על פי מידתכם. כשזה לא קורה, חשוב להעלות זאת בפני המטפל, ולבחון יחד איתו, האם ניתן לעשות ‘תיקון’ לחוסר ההתאמה. חישבו על חיפוש מטפל במונחים של חיפוש אחר בן/בת זוג. זו צריכה להיות התאמה שתרגישו איתה טוב. כמו בנעלי בית. אל תישארו במקום שלא טוב לכם. אל תחששו לחפש מטפל אחר, אם מתברר לכם, שמשהו ‘לא הולך’. גם אם ביליתם שנים אצל מטפל, ולא חל השינוי הרצוי, אל תתייאשו. זה לא שטיפול לא עובד, זה שהחיבור ביניכם לאותו מטפל, אינו מניב תהליך פורה. עם מישהו אחר, הכל יכול להיות אחרת. כמו עם בני זוג. 9.התחושה לאחר המפגשים – לא פעם בתוך המפגש עצמו, אנו עסוקים מכדי להיות יכולים לתת לעצמנו דין וחשבון על תחושתנו. השאלה שכדאי לבחון היא, עם איזו תחושה נשארנו לאחר הטיפול. לא תמיד אנחנו זוכרים על מה דברנו בכלל, ומה אמר לנו המטפל. זה לא חשוב. החרדה, ‘מוחקת’ את פרטי המפגש, אך הדי המפגש מחלחלים פנימה, למקומות שאין לנו נגישות אליהם, ועושים את עבודתם. הרישום מן המפגש נשאר בצורה של תחושה. האם זוהי תחושה טובה? האם אנו יוצאים מהמפגשים עם תחושת הקלה, או שאנו יוצאים מבוהלים עוד יותר, מרגישים אשמים או נזופים, עם תחושה שעשיתם משהו ‘לא בסדר’ כלפי המטפל? גם אם התחושה הטובה מתפוגגת לאחר זמן קצר, והקשיים חוזרים להציף אותנו, זה אינו אומר שהמטפל לא טוב. לוקח זמן, עד ש’קולו’ של המטפל קונה לו מקום בתוכנו, וחוויית המפגש עימו משפיעה עלינו, מעבר למפגש עצמו. זה חלק מתהליך הטיפול. כך, שאין צורך להיבהל אם ההשפעות אינן מיידיות. השאלה היא איזה טעם נותר לאחר המפגש, והאם אתם הולכים למפגש הבא ברצון. התשובות לשאלות אלה עשויות לסייע לכם בבחירת מטפל נכון עבורכם. 10. אם כל זה לא עוזר, ניתן לפנות אלי באי-מייל, ואשתדל לסייע לכם במציאת מטפל עבורכם. בהמשך, אני מתכוונת לגבש עבורכם רשימת מטפלים עם התמחויות ספציפיות, שתעמד לרשותכם.